קצת סדר ופוסט השראה

טוב לאחר מחקר ארוך הגענו לשלב בו צריך לקבל החלטות ולהתמקד . כחלק מהמחקר  וממה ששיתפתי עד כה הבנתי  שמה סיקרן אותי במיוחד הוא המוטיב של הפחד וכיצד הוא משפיע על האדם , איבוד האחיזה במציאות והיכולת שלנו לנדוד עם נבכי הרגשות למחוזות סוראליסטיים לאו דווקא בצורך עם חומרים מזרזים :) . הפחד ששולט בנו וקיים משחר האנושות משחרר כוכים נסתרים במחשבה ומעוות את המציאות כפי שהיא באמת . אני מאמין שזה נושא מרתק לעסוק בו בעיצוב אופנה לאחר סינון רב וקפדני אני משתף את האימג'ים הוויזואלים אשר מדברים עם הנושא, מתוכם תצא קולקציה . תהנו

קייט מקגוויאר

אמנית מסקרנת במיוחד שבה נתקלתי במהלך המחקר היא קייט מקגוויאר אמנית בריטית אשר עושה שימוש מרתק בחומרי גלם מהטבע(נוצות) תוך כדי תפיסה חדשנית לגבי מהות של יופי. היא מפרקת ומרכיבה מחדש ויוצרת דימויים חיים ודינמיים. באחד מן הראיונות שלה היא אמרה  "beauty can be about a problem; it can be something that repels you or makes you question the status quo"  אני חושב שמשפט זה הוא מפתח להבנה של  היצירות המעוררות התפעלות שלה . 

שתי יצירות אשר מדברות אלי במיוחד הן "Evacuate" ו"SLICK"  . ביצירות אלו החלל הופך לחלק מהיצירה עצמה . ההתרחשות הסוראליסטית של התפרצות  הצורה הביומורפית  מתוך סצנה המוכרת לנו מחיי היום יום , כמין או מטבח , ממחיזה עבורי את  החרדות והחזיונות המלווים  כשנאחזים בתחושה של פחד ,  לגיטימי לחלוטין שנהר נוצות חי ישטוף את הסלון , מה שבכל מצב נתון אחר סיטואציה זו נשמעת בדיונית לחלוטין  . מעבר לקשר הוויזואלי והשימוש בין היתר בנוצות עורב מקגוויאר מצליחה לטעמי לעורר את אותן  קונוטציות אימתניות שגם העורב מעורר. ולתת לנו קצת לטעום ממה שקורה אולי כשמאבדים אחיזה במציאות .

Evacuste

Slick

ביסוס העורב בתרבות הפופולרית - מחקר בדרך לנושא השראה

כמו בכל תהליך עיצובי , יש נקודת התחלה (אוסף עורבים במקרה הזה ) מנקודה זו העולם האסוציאטיבי  הוא עשיר ובדרך לגיבוש רעיון חד וממוקד חוקרים רבות , כחלק מהמחקר חקרתי גם את הביסוס של העורב כחיה אימתנית ומדוע .אזי להלן אחת הסיבות הקשורות יותר לעולם התרבותי שלנו היום .
פואמת העורב של אדגר אלן פו , כפי שהיא נקראת בסרטון המצורף  על ידי שחקן האימה וינסנט פריס  , היא אולי היצירה הכי מפורסמת של הסופר והמשורר אדגר אלן פו , יצירה זו אשר השפיעה רבות על התפיסה של המושג והז'אנר "אימה" כפי שהוא נתפס היום. השיר מבסס את העורב כדמות המתקשרת לפחד בתרבות המערבית . ישנן משמעויות רבות לניתוח השיר אך הזוית המעניינת ביותר עבורי הוא תיאור המצב הנפשי בו נמצא הגיבור של עיוות המציאות ואיבוד היכולת להפריד בין הרציונל ,רגש ודמיון . אומנות האימה מונעת ממקום זה , לא פעם יצא לי לצאת מסרט אימה בהרגשה שהסרט לא נגמר באולם הקולנוע עד היום אני חושב על "סמרה" כשהטלוויזיה נפתחת. איבוד היכולת להיאחז ברציונל היא תכונה נפלאה בעיני פתאום הכל נראה שונא ממה שהוא ומקבל נפחים שונים הצל הכי קטן או רעש של עלים מחוץ לחלון מקבל משמעות חדשה אימתנית, לא אמתית. אני מוצא בתגובה של הפחד כרוניקה מסוימת שחוזרת על עצמה יש המכורים אליה, כנראה שאני מבניהם .

ואם כבר בלוג , אז אני מרגיש צורך להוסיף את אחד המאסטרים טים ברטון אשר בסרטו הראשון  "ווינסנט"  אשר מפנה מקום של כבוד לעורב של אדגר אלן פו :)

כמו פו גם ברטון מזהה את היכולת המופלאה הזו של המוח האנושי לאבד את האחיזה במציאות ולגלוש במורדות הדימיון הדימויים שמוצגים בסרטון מרתקים בעיני , בשל היכולת שלהם להמחיש את הקורה בתוך נבכי המוח במצבי פחד ורגשות קיצוניים .

האוסף - נקודת התחלה

בפוסט ראשון זה אתייחס לאוסף בהחלט מיוחד השייך למשפחת כץ מנהריה .אוסף המונה מבחר של עורבים וציפורים מפוחלצות  , אל האוסף הגעתי דרך איילה  כץ חברת ילדות של אחותי אני זוכר את האוסף מגיל קטן כשהייתי מבקר בביתם והוא תמיד הפחיד ומשך אותי בו זמנית . אין ספק שזהו אוסף מסקרן מלבד לציפורים הם מחזיקים באוסף של פרפרים והכל תלוי ומצג לראווה בביתם שבנהריה .